top of page
הסיפור שמאחורי התפיסה שלי
זה התחיל מקערה. ומגרגר אורז אחד.
"לפני כמה שנים חלמתי חלום. אני רואה קערה לבנה, מלאה באורז לבן, לא מבושל. פשוט. יומיומי. חסר דרמה.
אבל אז, מול העיניים שלי, כל גרגר התחיל להשתנות: אחד הפך לסושי,
אחר לפאייה. אחד נהיה חומץ. אחר – יין אורז. אחד? ציור יפני עדין על קליפת גרגר.
התעוררתי עם תובנה אחת מהדהדת: זה לא החומר – זה מה שעושים איתו.
מאז, זה הפך לדרך החיים שלי: אני עוזרת לעסקים לזהות את הגרגר האחד הזה בתוכם — ולבשל ממנו משהו שאף אחד לא יכול להתעלם ממנו."
.jpg)

























